אשדוד
עיר נמל בשפך נחל לכיש. על שם אשדוד המקראית, ששכנה באותו איזור. אחרי מלחמת השיחרור הוקמו באיזור זה מעברת עולים וכמה יישובים חקלאיים. רק ב- 1957 הוחלט לבנות בה עיר ונמל לדרום הארץ. הנמל נחנך ב- 1966 ואשדוד החלה מתפתחת בצעדי ענק. כלכלת העיר מבוססת על הנמל, על מפעלי תעשייה גדולים וקטנים ועל שירותים לסביבה.
תל אשדוד
תל עתיק דרומית לאשדוד, בתוך הכפר הערבי הנטוש איסדוד. כאן מקומה של אשדוד המקראית, שהיתה עיר כנענית חשובה בצד "דרך הים" ואחת מחמש ערי פלשת, אליה הביאו הפלשתים את ארון הברית, שנשבה במערכת אפק. המלחמות בין יהודה לאשדוד נמשכו בתקופות השופטים והמלכים, בימי בית ראשון ובימי בית שני. נכבשה בידי החשמונאים והיתה לעיר עצמאית עם נמל משלה (אשדוד-ים). אחר כך נכנעה לכובשי הארץ השונים, ובין השאר שימשה זירת מלחמה בין הצלבנים למוסלמים. על הריסותיה הוקם הכפר הערבי איסדוד. במלחמת העצמאות הגיע עד כאן הצבא המצרי, וקרבות קשים ניטשו בסביבה עד שהצבא המצרי כמעט שכותר ורק בקושי עלה בידו להחלץ.
אשדוד-ים
מדרום לאשדוד. נמלה של אשדוד העתיקה. לאורך החוף - "חומת-ים" באורך של כ- 600 מ', בנויה מאבנים גדולות , לפניה על החוף שרידי מצודה ערבית ולפניה, בחולות, שרידי עיר מן התקופה הרומית והביזנטית, מדרום לשרידי העיר - סוללת חול גבוהה שצורתה חצי גורן: יתכן שכאן היה המפרץ הקדום ששימש את נמלהשל אשדוד. בתקופה הכנענית המאוחדת ובתקופה הישראלית שכן היישוב על גבעה שמדרום למצודה הערבית. אולם בגלל החולות הנודדים קשה לעמוד על מימדיו.
מצפה יונה
בתחומי העיר, על גבעת חול - חרסים ושרידים אחרים מסוף התקופה הישראלית, מימי שיבת ציון ומן התקופה הרומית ביזנטית. במקום חורבות מקאם מוסלמי, א-נבי יונס, ובית קברות מוסלמי עתיק.